החמורים הפראיים של קלפיטיה

בקלפיטיה חיה אחת משתי מושבות החמורים הפראיים היחידות בסרי לנקה: כ-3,000 חמורים שהתפראו, צאצאים של בעלי חיים שהובאו לכאן על ידי סוחרים ערבים והולנדים לפני מאות שנים. פעם הם נשאו מלח לאורך חצי האי, והיום הם משוטטים חופשי לאורך רצועה של 10–15 ק״מ בקלפיטיה. מקובל להניח שהם קרובי משפחה של תת-המין הנובי של החמור הפראי האפריקאי, שנמצא על סף הכחדה.

איך הגיעו החמורים לקלפיטיה

החמורים של קלפיטיה הובאו לסרי לנקה על ידי סוחרים ערבים והולנדים לפני מאות שנים. הם שונים מחמורים אחרים, ושתי המושבות שלהם הן היחידות הידועות במדינה, עם אוכלוסייה מוערכת של כ-3,000 פרטים.

עד המאה ה-20 השתמשו בהם כדי להוביל מלח מפלאבי לאורך הרצועה הצרה שמובילה אל חצי האי קלפיטיה. פעם הם שוטטו על פני כל חצי האי והיו מראה שגרתי.

איפה רואים אותם היום

בשנים האחרונות מספרם הצטמצם, ואפשר למצוא אותם רק בתוך רצועה של 10 עד 15 ק״מ. הסיבות לכך הן גידול שרימפס בהיקף מסחרי וזיהום, וגם סלילת הכבישים שהביאה איתה כלי רכב מהירים.

קשר נדיר לחמור הפראי האפריקאי

מקובל להניח שהמין הזה שייך לאותה משפחה כמו תת-המין הנובי של החמור הפראי האפריקאי. באתיופיה ובסודן, מולדתו, החמור הזה כמעט נכחד, אבל בסרי לנקה הוא המשיך לשרוד. מי שמגיע לקלפיטיה בפעם הראשונה נבהל לא פעם מהנעירות וההמהומים הרועשים של החמורים. בשביל המקומיים, לעומת זאת, זה סימן שהחמורים עדיין כאן ושחלק מהם שרד.

האיומים על העדר

מרחב המחיה של חמורי קלפיטיה מצטמצם עוד יותר בגלל בנייה מסיבית של בתי מלון, ושטחי המרעה שלהם נחתכו בגלל גידור.